שאלה:
מדוע מחלקים כסף (דמי חנוכה) בחג החנוכה?
תשובה:
כוחות הכיבוש של היוונים היו נחושים לכפות על האוכלוסייה היהודית את ערכי היוונים במקום האידאלים והמצוות של התורה הקדושה. לרוע המזל, הם נחלו הצלחה לא מעטה. אחרי תבוסת היוונים היה נחוץ לחנך מחדש את היהודים ולהנחיל מחדש את ערכי התורה לחלק גדול של האוכלוסייה. מכאן הקשר האמיץ שבין חנוכה לחינוך.
מנהג נאה הוא להעניק לילדים בחנוכה כסף – דמי חנוכה – כדי ללמד אותם להרבות בצדקה ובמעשים טובים ובשביל להוסיף בחגיגיות החג.
רבי משה בן מימון, הרמב"ם, דן בחשיבות השימוש בפרסים ובתמריצים שיש לתת לילד כדי לעודדו לעשות מעשים טובים, עד שיתבגר וילמד לעשות אותם גם ללא תמורה. דמי חנוכה אף הם מהווים מעין "שוחד" לילד שישפר את התנהגותו. אך למעשה יש סיבה עמוקה יותר למנהג עתיק יומין זה. ברשימותיו על אירועי החנוכה מציין הרמב"ם כי היוונים שמו את ידיהם על רכוש ישראל.
בדיוק כפי שפלשו אל הרכוש הרוחני, היוונים ביקשו להחדיר את האידיאלים שלהם לרכוש הגשמי של העם היהודי. הם רצו שהיהודים ישתמשו בכספם למטרות אנוכיות וטמאות בלבד, ולא עבור עיסוקים רוחניים.
לפיכך דמי החנוכה מסמלים את חגיגת החירות, ואת החופש שיש לנו לקחת עושר חומרי וגשמי ולהשתמש בו למטרות רוחניות וטהורות.
את דמי החנוכה אפשר לתת בכל עת במהלך חג החנוכה (חוץ מבשבת). ישנם הנוהגים מנהג נאה במיוחד, ונותנים דמי חנוכה בכל ערב מערבי חנוכה. בחב"ד נהוג להעניק דמי חנוכה בכל ערב, וסכום גדול יותר בערב הרביעי או החמישי.
